מחלות החניכים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים והן מופיעות במבוגרים ובצעירים כאחד.
התפתחות מחלת החניכיים היא לרוב ללא התראה ואינה מורגשת כיוון שאינה מלווה
בכאבים,אולם יש מספר סימנים מקדימים שעם הופעת אחד מהם יש לפנות לבדיקה אצל
רופא השיניים.
סימנים למחלת חניכיים:
- דימום החניכיים בעת הציחצוח
- נפיחות ואודם בחניכיים
- רגישות בחניכיים
- נסיגת חניכיים
- ניידות שיניים
-הפרשה מוגלתית משולי החניכיים
-ריח פה לא נעים
הגורם העיקרי להתפתחות מחלת חניכיים הוא רובד החיידקים. כאשר רובד זה אינו
מוסר באמצעות ציחצוח שיניים , מצטברים לעיו משקעים מהרוק והוא הופך לאבנית.
החיידקים שברובד מפרישים רעלנים המגרים את החניכים וגורמים לדלקת, אם לא
מטפלים אז הדבר מוליך להרס רקמת העצם התומכת בן ולנסיגתה, כך נוצר כיס
חניכיים אשר מתמלא ברובד ובאבנית תת חניכית הקשים להסרה.
מצב זה יוצר גירוי קבוע, דלקת של רקמת החניכיים ובהמשך ספיגת העצם וכך הכיס הולך ומעמיק.
בהעדר טיפול ועקב איבוד תמיכת העצם שנספגה השיניים יאבדו את יציבותן ויהפכו ניידות עד כדי סכנה לנשירתן.
הדרך היעילה למניעת מחלת חניכיים היא צחצוח וניקוי קפדני כמו גם ביקורים קבועים אצל השיננית לצורך סילוק האבנית..
מחלת החניכים בשלביה המוקדמים מטופלת ע"י הסרת אבנית והקצעת שורשים
מחלת חינכיים מתקדמת וכרונית דורשת התערבות כירורגית שיבטל/יצמצם את כיסי החניכיים,ישפר את מצב החניכיים ואת העצם התומכת.
לאחר סיום הטיפול הכרורגי/פריודונטלי נדרש מצד המתרפא טיפול תחזוקתי הכולל
הקפדה על הגיינת פה, צחצוח ע"פ הנחיות מדויקות, ביקורת אצל רופא החניכיים
וביקורים קבועים אצל השיננית.